top of page

רותי תותי ועוגת השבת

סיפור

קרול רוטנמר

רותי תותי ועוגת השבת


 

 

בגינה של משפחת לוי צומח שיח תות-שדה יפה.

רותי-תותי גרה  בו עם אחיותיה.

לרותי התותית יש חלומות של תות-שדה.היודעים אתם מהם החלומות של רותי-תותי חברתנו ?

 היא חולמת להיאכל לכבוד שבת המלכה על עוגת הטורט הנהדרת של  גברת לוי.

- "הביטי בעצמך, רותי- תותי, אין לך מה לחלום, את קטנה מידי ואינך מספיק אדומה כדי להיבחר לעוגת השבת !" זורקת לעברה התותית-חגית. ''את חולמת !''

"את יכולה לומר לה את האמת. היא פשוט לא מספיק יפה כדי לכבד את המלכה.  ואילו אני לעומתה בטוחה שאהיה מונחת במרכז העוגה, האם אינני היפה מכולכן ?  מתפארת התותית יפית.  

 

 


 

 

 

-" נכון שאת היפה מכולנו, אבל גם אם אינני מספיק אדומה  גדולה ומבריקה כמוך, גם אני חפצה לעשות כבוד לשבת המלכה, ה‘  הוא  היודע, שרק בגלל העלה הגדול והירוק שמסתיר אותי מפני קרני השמש "אינני אדומה יותר" עונה בעצב רותי-תותי .

- ,עלה או לא עלה , את לא יפה וילדי הבית לא יבחרו בך בודאי!"

- "הוי התותית יפית ! זה לא יפה לדבר כך אל אחותך!"   גוערת בה התותית שרית שהייתה  הבכורה בשיח התותים.

-"מה רע דברתי ? אמרתי רק את האמת!"

-רותי-תותי מתחילה לבכות.

-אולי ישתמשו בך לריבה תות-שדה ! אני בטוחה שאת הכי מתוקה מכולנו !

 

 


 

 

 

 

 

- או, שיאכל אותך אחד מילדי הבית ובזכותך הוא יברך את ה" !!!

-" פפפפפ,איזה ילד יבחר בה... היא כלל לא מעוררת תאבון!" לוחשת מתחת לאפה התותית יפית.

-לב התות של רותי-תותי בוכה דמעות של תות. היא מצטערת צער גדול, לא בגלל הרשעות של אחותה, התותית יפית, לא , היא מכירה אותה היטב ואפילו מרחמת עליה לפעמים... כשהיא רואה שהתותית יפית לא יודעת להיות טובה... לא , היא בוכה כי יודעת שאחיותיה צודקות . היא לא תוכל  להיות התותית הנבחרת בשיח התותים.

מה הייתם עושים במקומה ,ילדים  חביבים ?

רותי-תותי מתפללת תפילה של תות, תפילה שעולה לאט לאט לעולמות עליונים....

 


 

 

 

 

 

אז תיקחו שתי סלסילות, באחת תשימו את היפים ביותר לעוגה, ובשניה את התותים האחרים לריבה".

"דוד, חנה, בואו איתי, נלך לקטוף תותים בגינה!"

מעל גרם המדרגות נשמעים קולות הצהלה של ילדים.

הם יורדים במדרגות במרוצה, וכל ילד נושא על זרועו סלסלת נצרים, שלושתם פונים אל הגינה, בתוך זמן קצר כבר נאספים כל פרות התות לתוך הסלסילות, והשיח נשאר ריק, נותרו רק עלים ומספר תותים קטנטנים שעדיין לא הבשילו, ולא עוד. כל התותים מונחים בסלסילות.

כל התותים ? לא ! פרי אחד עדיין נשאר, רותי-תותי שהייתה מוסתרת   מאחורי העלה הגדול, לא נקטף ע"י הילדים.

היא מיואשת מאוד וחושבת בליבה:

 


 

 

 

 

תפילת בקשה מה' שיעזור לה, כך, כמו שהיא, צהובה וקטנה. לזכות לכבד את שבת המלכה...

במטבח של משפחת לוי אימא ממהרת לסיים את ההכנות לכבות שבת המלכה, שתגיע בעוד מספר שעות, אימא פונה אנה ואנה במטבח,. היא מרימה את המכסה של הסיר שבו מתבשלים דגים וטועמת את התיבול. אח"כ ממרימה את המכסה של הסיר השני, בוחשת ולוחשת: "לכבוד שבת קודש" .היא ממהרת לפתוח את התנור ולהוציא משם עוף זהוב נהדר.

"ציפורה –קוראת אימא- קטפי בבקשה מהגינה תותים בשביל עוגת השבת יחד עם אחיך ואחותך".

- " גם בשביל ריבה ?" שואלת ציפורה בשמחה.

- "בשביל ריבה ? כן למה לא  עונה אימא, יש לי מספיק זמן היום כדי להכין גם ריבה. 

 

 


 

 

 

 

 

 

"כל אחיותיי הלכו לסעודה של שבת המלכה, ואני נותרתי לבדי. עוד מעט וארקב, ולא אהיה שווה יותר לא לעוגה ולא לריבה, ואפילו לא לציפורים... לשווא נבראתי! -היא נעצבת אל ליבה-התותית יפית צדקה,מי בכלל יתעניין בי?"

אך לא, אינני צריכה להצטער, העיקר הוא ששבת המלכה תקבל את הכבוד הראוי לגדולה במלכות.היא נאנחת כמו שתות יכול להיאנח ומנסה לשיר שיר של תות שמשתלב עם שריקת הרוח. היא מחכה בסבלנות וקצת בצער לבואה של השבת.

 

 

 

 

 

 

בינתיים בבית משפחת לוי, מונחת עוגת טורט נהדרת במטבח על  אדן החלון ומתקררת לאט. באמצע  העוגה מונחת התותית יפית. אימא בחרה בה –את היפה בתותים- להיות במרכז העוגה. היא יושבת במלכותיות באמצע העוגה, אדומה , מאושרת  וזורחת ומנופחת מגאווה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

-" אמרתי לכן –צוחקת בגאווה התותית היפית -  ורותי תותי שקיוותה ...

-" זה נכון שאת יפה , אבל אני שואלת את עצמי אם אינך חמוצה כמו לימון! ואם זה כך , אין שום סיבה שתישארי  במקום שאת נמצאת, כי הכי חשוב בתות זה טעמו המתוק" אומרת התותית שרית, כשהיא כועסת על הזלזול באחותה.

-" את סתם מקנאה, זה הכל, בטח שיש לי טעם טוב"

-"ששש... שקט, הנה התינוק הקטן של הבית ! "

 


 

 

 

 

 

 

 

 

ובאמת, הנה מופיע במטבח שמוליק הקטן בן שלוש. הוא לגמרי לבד ומוכן לעשות את כל מעשי הקונדס  האפשריים.

מאכלי השבת מריחים בסכנה, כלום יודעים ששמוליק אוהב מאוד את העוף והחלות, ובעיקר עוגות של תות.

שמוליק הקטן מפנה ראשו – אין איש...

-" לא, לא ילד שובב, הפסק, אל תאכל אותי. עדיין לא שבת, תנגוס  בי כך בלי ברכה, אתה... 

אבל שמוליק לא שומע... הוא בולע אותה בבת-אחת ומעקם את פרצופו. לתות אין טעם טוב.

הוא שולח את ידו פעם נוספת, כאשר אימא נכנס למטבח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

-" אוי לא שמוליק ,לא ... העוגה ... לא עכשיו ! אוי שמוליק, קלקלת את העוגה ! ושבת המלכה תצטער מאוד... ועכשיו  אין לי עוד תות לשים במקום מה שאכלת...

-"ציפורה !" קוראת אימא.

-" כן אימא !"

-" ציפורה יקירתי, האם תוכלי לחפש תותים נוספים בשיח ?

-" אבל ,אימא, כבר קטפנו את כולם !" 

-"אולי שכחתם אחד או שניים !"

-"בסדר אימא, אני אלך לבדוק ".

וציפורה חוזרת לגינה בלי תיקווה  רבה.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

" כבר קטפנו את הכל" ! היא חושבת בליבה 

היא מחפשת בין העלים ו...ו...

אתם יודעים מה מתגלה לה, לשמחתה הרבה ?

כן ניחשתם , החברה הקטנה שלנו מתגלה , רותי-תותי !

" היא לא הכי גדולה, אבל אני חושבת  שהיא תספק את אימא." – חושבת ציפורה - 

ורותי-תותי נשאת בידה של הילדה, צוחקת כמו תות נחמד ושמח, כמו תות שהתגשם החלום הכר נפלא שלו !

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

-" קחי, אימא זה מה שיכולתי למצוא, היא לא יפה כמו הקדמת, אבל היא לפחות שלמה !"

- את צודקת יקירתי, בואי נראה איך נוכל לסדר אותה בעוגה !

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הממ... היא די קטנה... אולי עם פרוסת קיוי ?

-" הוי , זה רעיון נהדר, אימא !

רותי- תותי  לא מאמינה למשמע אוזני התות שלה. היא תהיה מונחת על העוגה המיוחדת של שבת.

גברת לוי מניחה אותה על משטח  עדין של פרוסת קיוי

-" כמה יפה, אימא, זה עוד יותר טוב מקודם !"  מתפעלת צפורה.

-"כן, כן זה לא רע !" עונה אימא בענווה, הגוון הצהוב של התותית הקטנה הזאת מתאים  בשלמות לירוק שבקיוי !

על העוגה, מחפשת רותי-תותי את אחיותיה. הן כולן פה, מקבלות את פניה בשמחה.

 

-" סוף, סוף את פה איתנו... הצטערנו מאוד כשנשכחת בגן."

-" החלום שלך התגשם, האם את שמחה? "

-" כן כמובן שאני שמחה. אבל ... אבל אני לא רואה את התותית היפית ! האם היא שמורה לעגה אחרת?"

-" את במקומה !"

-" אני במקומה ?  אבל כיצד יתכן ?"

-" שמוליק הקטן אכל אותה ."  עונה התותית חגית.

"-בלי ברכה היא היא נכנסה לתוך פיו. היופי שלה גרם לה להפסיד!" 


 

 

 

סביב השולחן, בסוף סעודת השבת, לאחר ברכת המזון , הילדים מפצירים:

" העוגה, העוגה, אנו רוצים את העוגה!!!"

אימא מגישה בחיוך רחב את העוגה אל השולחן, היא יודעת שבשביל הילדים, וגם בשביל אבא , זה הרגע הכי טעים בסעודת השבת, ואולי בשביל זה  ה" ברא את התותים!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רותי-תותי מונחת על פרוסת קיוי ומרגישה עטופה כולה בשובל של שבת-המלכה , זהו שובל שקוף ודק מאוד,שלא נראה בעיניים רגילות, אבל יש לו אור, והעיניים של הלב רואות אותו.

ואחרי הברכה, התותית הקטנה שלנו ואחיותיה, הן חלק מהשובל של שבת המלכה.

שבת שלום , ילדים חביבים, וגם אתם, חשבו על המלכה בזמן 

הקינוח של שבת !

 

 


 

תרגום: מירים חקק

סוף

 

 


 

בס"ד

bottom of page